נגישות נשמעת כמו נושא של אתרים גדולים, אבל גם כרטיס ביקור דיגיטלי הוא שירות לציבור. לקוח עם ראייה ירודה, לקוחה מבוגרת שמגדילה את הטקסט בטלפון, מישהו שמשתמש בקורא מסך, או סתם אדם שעומד בשמש: כולם צריכים להבין מי אתם ולהגיע לכפתור החיוג.
במאמר הזה נסביר מה הופך כרטיס לנגיש, מה כרטיסון עושה בשבילכם אוטומטית בכל כרטיס, ומה נשאר באחריותכם, כי חלק מהדברים רק בעל העסק יכול לעשות. המאמר לא מחליף ייעוץ משפטי או בדיקה של מורשה נגישות.
למה נגישות חשובה גם בכרטיס קטן
כרטיס ביקור דיגיטלי קיים בשביל רגע אחד: לקוח שרוצה לפנות. אם הטקסט אפור מדי על רקע בהיר, אם כפתור קטן מדי ללחיצה, או אם תמונה חשובה לא מתוארת, הרגע הזה הולך לאיבוד. נגישות היא לא רק עניין של אנשים עם מוגבלות: ניגודיות טובה עוזרת לכל מי שקורא בחוץ, וכפתורים גדולים עוזרים לכל מי שמחזיק טלפון ביד אחת.
יש גם צד חוקי. עסקים שנותנים שירות לציבור בישראל כפופים לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולתקנות הנגישות לשירות, שמפנות לתקן הישראלי 5568, המבוסס על הנחיות WCAG ברמה AA. מה בדיוק חל על העסק שלכם תלוי בעסק, ולכן כשיש ספק כדאי להתייעץ עם מורשה נגישות או עורך דין.
בדיקת הנגישות לפני כל פרסום
כל כרטיס בכרטיסון עובר בדיקה אוטומטית לפני שהוא מתפרסם, ואותה בדיקה רצה בעורך בזמן שאתם עובדים. היא בודקת, בין השאר:
- ניגודיות: שהטקסט והכפתורים קריאים מול הרקע, כולל צבע ההדגשה, מעברי צבע ותמונת רקע עם שכבה כהה.
- טקסט חלופי: שלכל תמונה בגלריה יש תיאור, או שהיא מסומנת כקישוטית.
- מבנה: סדר כותרות תקין, ותוויות ברורות לשדות בטפסים.
- קישורים: שקישור בטקסט לא מזוהה רק לפי צבע.
- מיקוד: שהמסגרת שמסמנת איפה נמצאים, למי שמנווט במקלדת, נראית.
- שפה: שבלוק שכתוב בשפה אחרת מסומן בשפה שלו, כדי שקורא מסך יקריא אותו נכון.
- וידאו: שלסרטון יש כתוביות או תמלול, ושהוא לא מתחיל לנגן לבד.
ממצא חמור חוסם את הפרסום עד שמתקנים אותו. העורך מראה איפה הבעיה ומה לעשות, ובהרבה מקרים התיקון הוא לחיצה אחת. התבניות והפלטות המוכנות כבר נבדקו מראש, כך שהבדיקה נכנסת לפעולה בעיקר כשבוחרים צבעים חופשיים או מעלים תמונות.
תפריט הנגישות בכרטיס
בכל כרטיס יש כפתור נגישות צף, שפותח תפריט התאמות. המבקר בוחר מה שנוח לו, וההתאמות חלות על הכרטיס כולו:
- הגדלת טקסט בכמה רמות, עד פי שניים.
- ריווח שורות, אותיות ופסקאות, יישור טקסט וגופן קריא.
- ניגודיות גבוהה, ניגודיות הפוכה, מונוכרום ובהירות.
- הדגשת קישורים, כותרות ומיקוד, סמן גדול ומדריך קריאה.
- הסתרת תמונות עם הצגת התיאור שלהן, ועצירת אנימציות.
התפריט עצמו זמין ב-50 שפות. אתם בוחרים רק באיזה צד של המסך יופיע הכפתור ובאיזה צבע, מתוך פלטה של צבעים שנבדקו לניגודיות. חשוב לדעת: תפריט נגישות לא הופך כרטיס לנגיש בעצמו. הוא עוזר למבקרים להתאים את התצוגה, אבל הבסיס הוא כרטיס שבנוי נכון, וזה מה שהבדיקה לפני הפרסום שומרת עליו.
הצהרת נגישות לכל כרטיס
לכל כרטיס יש עמוד הצהרת נגישות משלו, שמקושר מתחתית הכרטיס ומתפריט הנגישות. ההצהרה נוצרת מפרטי הכרטיס ומתעדכנת לבד כשהשם או הטלפון משתנים. אפשר לערוך את הנוסח, להוסיף פרטים של איש קשר לנושאי נגישות ולתאר הסדרים מיוחדים בעסק, כמו גישה לנכים או שירות טלפוני.
באותו מקום יש גם תנאי שימוש ומדיניות פרטיות לכרטיס, שנבנים באותה דרך. כדאי שעורך דין יעבור על הנוסחים אם העסק שלכם אוסף מידע רגיש.
מה נשאר באחריותכם
בדיקה אוטומטית תופסת הרבה, אבל לא הכל. יש דברים שרק מי שמכיר את התוכן יכול לעשות:
- תיאורים טובים לתמונות. הבדיקה יודעת אם יש תיאור, לא אם הוא טוב. "תמונה 1" לא עוזר. "פייד נמוך עם קו, מבט מהצד" עוזר.
- שפה פשוטה. משפטים קצרים, בלי ראשי תיבות לא מוכרים.
- כתוביות אמיתיות. אם אישרתם שלסרטון יש כתוביות, ודאו שהן קיימות ומדויקות.
- קישורים החוצה. מערכת תורים, טופס חיצוני או קובץ PDF שאתם מקשרים אליהם צריכים להיות נגישים גם הם.
- דרך פנייה חלופית. לקוח שמתקשה עם הכרטיס צריך דרך אחרת להגיע אליכם, למשל טלפון או מייל שמופיעים בהצהרה.
התוכן בכרטיס הוא באחריות בעל הכרטיס, וזה כולל את הנגישות שלו. הכלים של כרטיסון נותנים בסיס טוב, אבל הם לא אישור נגישות מקצועי.
איך כותבים תיאור טוב לתמונה
תיאור תמונה, או טקסט חלופי, הוא מה שקורא מסך מקריא במקום התמונה, ומה שמופיע כשהמבקר בוחר להסתיר תמונות. הוא צריך לענות על שאלה אחת: מה הלקוח צריך לדעת מהתמונה הזאת?
- קצר וספציפי: "עוגת יום הולדת בשלוש קומות עם פרחים מבצק סוכר" ולא "עוגה".
- בלי "תמונה של": קורא המסך כבר אומר שזו תמונה.
- מה שחשוב לעסק: בצילום לפני ואחרי, כתבו מה השתנה. בצילום של מקום, מה רואים בו.
- קישוטית? תמונה שלא מוסיפה מידע, כמו רקע או מרקם, אפשר לסמן כקישוטית, והיא תדולג.
תמונת הפרופיל מקבלת אוטומטית את שם העסק כתיאור. את תמונות הגלריה כדאי לתאר אחת אחת, וזה גם הזמן לבחור רק את התמונות שבאמת שוות מקום בכרטיס.
טעויות נפוצות שפוגעות בנגישות
- טקסט חשוב שכתוב בתוך תמונה, כמו מחירון מצולם. קורא מסך לא יכול לקרוא אותו, ומי שמגדיל טקסט לא יכול להגדיל אותו. כתבו את המחירון במקטע השירותים.
- צבע מותג בהיר ככפתור עם טקסט לבן. נראה טוב בעיצוב, נכשל בשמש.
- כותרות שנבחרו לפי גודל ולא לפי משמעות, כך שמבנה הכרטיס לא ברור למי שמנווט בכותרות.
- קישור "לחצו כאן" שלא אומר לאן הוא מוביל.
- סרטון שהמידע החשוב בו נאמר רק בקול, בלי כתוביות.
רשימת בדיקה קצרה
- הבדיקה בעורך נקייה, בלי ממצאים פתוחים.
- לכל תמונה בגלריה יש תיאור שמסביר מה רואים, או סימון כקישוטית.
- הכרטיס נקרא היטב גם כשמגדילים את הטקסט בתפריט הנגישות.
- הכפתור הראשון ברור גם בלי לראות צבעים.
- בהצהרת הנגישות יש דרך פנייה, והפרטים בה נכונים.
- לסרטונים יש כתוביות, ולקישורים החוצה יש יעד נגיש.
עוד על בניית הכרטיס, שלב אחרי שלב, יש במדריך איך יוצרים כרטיס ביקור דיגיטלי. ומי שנותן שירות לקהל רחב, כמו רואי חשבון, עורכי דין או מטפלים, ימצא בעמודי התחום כרטיסי דוגמה שעברו את אותה בדיקה.